גזר דין בתיק ת"פ 52907-06-12

העבירות בהן הורשע הנאשם

הרקע העובדתי פורט באריכות בהחלטתי מיום 14.7.13. בתמצית, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין. על פי עובדות כתב האישום, הכה הנאשם עם נרגילה עשויה זכוכית בחוזקה בראשו של המתלונן, ולאחר מכן נמלט מהמקום כשהוא מותיר את המתלונן פצוע ומדמם. האירוע כולו אירע כאשר הנאשם וחבריו, ובהם המתלונן, ישבו יחדיו, עישנו נרגילה ושתו אלכוהול.

כפי שצוין בהחלטה הנ"ל, הודה הנאשם במיוחס לו ביום 2.7.12, מיד בפתח משפטו.

תסקירי שירות המבחן והטיעון לעונש

בהחלטתי מיום 14.7.13 פורטו התסקירים אשר הוגשו לבית המשפט בעניינו של הנאשם, כמו גם הטיעון לעונש. כפי שצוין, בתחילת הדרך לא שיתף הנאשם פעולה עם שירות המבחן. עם זאת, לקראת ישיבת הטיעונים לעונש הוגש תסקיר, במסגרתו ציין שירות המבחן שינוי תפיסה והתנהגות, והמליץ על המשך טיפול גמילה מאלכוהול במסגרת עמותת אפש"ר, הכל כפי שפורט בהחלטה הנ"ל.

בית המשפט שקל את טיעוני הצדדים ובמסגרת אותה החלטה הורה על דחיית מועד מתן גזר הדין, וזאת לצורך קבלת תסקיר משלים ולצורך בחינת האפשרות של שילוב הנאשם במסגרת טיפולית. הטעמים לכך פורטו בהרחבה בהחלטה הנ"ל, ולא מצאתי צורך לחזור על האמור שם. בית המשפט הורה גם כי יוגש תסקיר משלים של שירות המבחן, ובנוסף הורה על הגשת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות.

לבית המשפט הוגש תסקיר משלים של שירות המבחן. שירות המבחן ציין שיפור בתובנת הנאשם להתנהגותו, וכן הצביע על התקדמות בהליך הטיפולי. שירות המבחן ציין כי הנאשם ממשיך לשמור על הפסקת שתייה מוחלטת של אלכוהול, עובד באופן סדיר ומקיים אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן סבר כי ראוי להמשיך בקשר הטיפולי עם עמותת אפש"ר, ובנסיבות אלה המליץ על העמדת הנאשם בצו פיקוח שירות המבחן למשך שנה, זאת ביחד עם עונשים נוספים אשר יאפשרו את קיומו של צו המבחן. בנוסף הוגשה גם חוות דעת של הממונה על עבודות שירות, אשר אישר את העסקתו של הנאשם בעבודות שירות בבית הקשיש בשפרעם.

ביום 3.9.13, לאחר שהוגשו התסקיר וחוות הדעת, השלימו הצדדים את טיעוניהם. המדינה חוזרת על עמדתה, ועותרת לגזור על הנאשם עונש של מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה ופיצוי לנפגע העבירה. ב"כ המאשימה ציינה את פרץ האלימות שתקף את הנאשם ואת הצורך להרתיע מפני אלימות מסוג זה, ובמיוחד על רקע של שתיית אלכוהול. ב"כ הנאשם חזר על טיעוניו, כפי שפורטו בהחלטה מיום 14.7.13, והדגיש כי מדובר בבחור צעיר אשר הודה מיד בפתח משפטו, ועושה מאמץ לחזור לחיים נורמטיביים. בהתאם, עתר הסנגור לאמץ את המלצות שירות המבחן. הנאשם הבהיר כי הוא מוכן להמשיך וללכת לטיפולים והתחייב שוב שלא לחזור עוד ולבצע עבירות.

שיקולי בית המשפט לעניין הענישה

לא אחזור על כל שנאמר בהחלטתי מיום 14.7.13, ויש לראות את הדברים שנאמרו שם כחלק מגזר הדין. כפי שציין בית המשפט בהחלטה הנ"ל, סבור אני כי יש מקום לתת משקל לאופק הטיפולי ולהעדיפו על פני ענישה מחמירה. אבהיר כי ככלל, סבור אני שתקיפה אלימה מסוג זה, בה הורשע הנאשם, מצדיקה גזירת עונשי מאסר משמעותיים. גזירת עונש משמעותי מסייעת להרתיע את הנאשם מפני שתיית אלכוהול, דבר המוביל אותו לאלימות, המובילה אל בין כתלי הכלא. לכן, וככלל, סבור אני שבעבירות אלימות הנעברות על רקע של שתיית אלכוהול, ובמיוחד כאלו הגורמות לחבלה של ממש, יש מקום לגזור עונשי מאסר משמעותיים.

כפי שצוין עוד בהחלטה מיום 14.7.13 וכן בטיעוני הצדדים, הנאשם הורשע קודם לכניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין. עם זאת סבור אני, שיש מקום לעשות שימוש בעקרונות החוק, הגם שתחולתו היא רק מתאריך מאוחר יותר, מספר ימים לאחר מועד הרשעתו של הנאשם. בהתאם לעקרונות החוק, סבור אני כי ככלל, מעשה מסוג זה בו הורשע הנאשם מחייב ענישה במתחם שבין עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לבין עונש של 3 שנות מאסר. כמו כן סבור אני, שבמקרה מסוג זה יש להחיל עקרונות כפי שהתקבלו בתיקון 113 לחוק העונשין, שעניינם בהוראות סעיף 40ד(א) לחוק העונשין, בעניין הבאה בחשבון של שיקולי שיקום.

כך גם במקרה שבפני. כפי שציינתי, בתחילה לא שיתף הנאשם פעולה עם שירות המבחן, ואולם בהמשך החל לשתף פעולה וכאמור, גורמי הטיפול מצביעים על שינוי בחשיבתו ובדפוסי התנהגותו. בנסיבות אלו סבור אני כי ראוי להביא בחשבון, במסגרת הענישה, את מגמת השיפור בהתנהגותו של הנאשם וכן להביא בחשבון את המלצות גורמי הטיפול, ביחד עם האפשרות ליתן לנאשם לנסות ולשפר את דרכיו במסגרת טיפולית, ובה-בעת להשאיר את התיק במצב בו ניתן יהיה להחזירו לבית המשפט, אם יפר הנאשם את הוראות הגורמים הטיפוליים ויחזור לסורו. במקרה זה משמש בית המשפט ככוח ממריץ להליך טיפולי, כאשר הנאשם יודע כי ניתנה לו הזדמנות, אשר אם יפר אותה ישלם מחיר.

אינני מתעלם מהפגיעה בנפגע העבירה. נפגע העבירה ספג מכה ופציעה קשה בפניו. העובדה שגם הוא היה חלק מאותה התכנסות רווית אלכוהול, אין בה כדי לפעול לטובת הנאשם או להקטין את סבלו של נפגע העבירה. עם זאת, ובהביאי בחשבון את מכלול הנסיבות, סבור אני כי יש מקום להתייחס לסבלו של נפגע העבירה באמצעות רכיב הפיצוי שבגזר הדין, ולא באמצעי ענישה אחרים.

בית המשפט גם מביא בחשבון את הודאתו המידית של הנאשם במיוחס לו, דבר המצביע על הפנמה וחרטה אמיתית, כפי שגם באו לידי ביטוי בתסקירי שירות המבחן.

ככל שהדבר נוגע לנאשם, סבור אני כי זה המקרה בו ניתן להקל בדין ולגזור עליו עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות, ביחד עם מאסר מותנה, פיצוי לנפגע העבירה וכן העמדתו של הנאשם בפיקוח שירות המבחן.

סיכום הענישה וגזר הדין

אשר על כן ובסיכומו של דבר, אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני גוזר על הנאשם 18 חודשי מאסר, מהם 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי. התנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 24 חודשים העבירות בהן הורשע וכן כל עבירת אלימות הגורמת לחבלת גוף.

סך הכל ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל, מהם יש לנכות את ימי מעצרו (מיום 26.6.12 עד ליום 2.7.12 כולל).